אגדה על הגפן

*******************

זוכרים את האנשים הרשעים שבנו מגדל גבוה ורצו להגיע לאלוהים? אז אלוהים ירה בהם ברק, אחריו בא הרעם, ואחריו מבול של גשם. וכל טיפה וטיפה הייתה כמו אבטיח. נח, שהיה צדיק תמים וגם נגר מעולה, לא עשה שטויות כמו האנשים הרעים. הוא ישר בנה תיבה גדולה והזמין אליה את כל החיות. את אבא דב ואמא דובה, את האריה ואשתו, את הכינה ובעלה. על הצמחים הוא בכלל לא חשב כי הם מסתדרים גם בגשם. אבל לגבי הגפן לא רצה לקחת סיכון. נח, שאהב לשתות יין ולשתות ראש טוב, ידע, שגם העולם זקוק מידי פעם לקצת יין, כדי לגרש את העצבות. מה עשה? הבריח בתוך הכיס של הקנגורו שק זרעים של גפן. שלטונות המכס תפסו את הקנגורו ושאלו אותו: "מה יש לך בשק?" אז הקנגורו לא התרגש ואמר: "אוכל לציפורים, ירצו-יאכלו, לא ירצו-לא יאכלו". ושידע לו כל מי שאוכל אשכול ענבים עסיסי ולוגם קצת יין, שכל התודה מגיעה לנח המבריח